המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 832020 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 614951 צפיות
-
האיש שאהב תפוחים
12/2/17 | 577384 צפיות
-
ילדים רואים אחרת
25/5/17 | 642994 צפיות
-
וידוי קורע לקראת פורים
22/2/18 | 554977 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 404916 צפיות
ארכיון : 12/2013
קנאה שחבל"ז
57
יום שלישי, 31/12/13, 19:15
| קנאה שחבל"ז ראיתי את הידיעה (גם כאן) ש: "באיסלנד שוקלים לבטל סלילת כביש מחשש לפגיעה בשדונים" וחייכתי מאוזן לאוזן, ובאותה שנייה עצמה הבנתי כמה אני מקנאה. כל כך הרבה שנים לא חשתי קנאה ושעשע אותי איך סתם ידיעה אקראית כזו ה... |
הסקטור השקוף שאינו קיים
43
יום רביעי, 18/12/13, 19:25
| הסקטור השקוף שאינו קיים הדברים נאמרים בסוג של הומור כזה, שזור כאב ותסכול, ונכתבו מעומק הלב. ריקושטים אם יכתבו בצורה לא חברית יראו שכותבם לא קרא את הדברים, כשהכוונה גם מעבר למילים, ואין בו פתיחות לשונה, וחמלה. הם מהווים ... |
צריך להשאיר משהו לבורא עולם
60
יום ראשון, 8/12/13, 19:49
| צריך להשאיר משהו לבורא עולם האבן הכבדה שקבעה משכנה בלב שלי מזה יותר משבועיים, התפוגגה, וזו הקלה בלתי ניתנת לתיאור. הולדת האבן הייתה בשל השתלשלות המאורעות בהמשך, אך למדתי והבנתי שמקרים כאלה יכולים להיות בהרבה שטחים בחיים... |
כשמישהו הולך מאתנו
47
יום ראשון, 1/12/13, 21:12
| כשמישהו הולך מאתנו טכסי האבל והגינונים ההמוניים והבעת צער בפומבי לא מתאימים לי כנראה. איכשהו אני מרגישה את עצמי אובדת ביניהם ללא משמעות אמיתית ואישית. כשזה בפומבי מדי אני רגישה כאילו זה אירוע המוני משהו מעין הפגנה או הפ... |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על old country house
-
sari10
בתגובה על ללא כותרת
-
א ח א ב
בתגובה על איך אתם לא מתביישים?!
-
sari10
בתגובה על 123RF.com Predjama Castle in Postojna Cave, Slovenia
-
שולה63
בתגובה על Angkor Wat town on Tonlé Sap lake
-
* חיוש *
בתגובה על גילויי אהבה
